#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לג. 1 פועלים שבאו לתבוע שכרן מבעל הבית ונגחן שורו וכד' ומת האם חייב ומדוע?<p dir=""rtl"">[כשדופק בדלת ואומר לו בעה&quot;ב 'אין' האם כוונתו שיכנס או שיעמוד במקומו?]</p>"	"אם הוא שכיח בעיר - ודאי אין להם זכות להכנס, ואם נכנסו והוזקו פטור.<p dir=""rtl"">אם הוא בבית - ודאי יכולים להכנס, ולכן אם הוזקו חייב.</p><p dir=""rtl"">פעמים נמצא ופעמים אינו נמצא ודפקו בשער ואמרו להם 'אין' - לחכמים 'אין' פי' שיעמדו במקומם, לכן אם נכנסו פטור, וכן איתא בברייתא אחרת, לרשב&quot;ג פי' 'אין' שיכולים להכנס, ולכן חייב.</p>"	בבא קמא לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 2 שור תם שהזיק אדם כמה משלם, האם מגופו או מן העליה, והאם משלם ד' דברים ומנין?	"לחכמים: חצי נזק דכתיב &quot;כמשפט הזה יעשה לו&quot; כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם.<p dir=""rtl"">ר&quot;ע אמר: נזק שלם, דרש רבוי 'הזה' כתחתון ולא כעליון, אבל אינו משלם מן העליה, דכתיב &quot;יעשה לו&quot; מגופו.</p><p dir=""rtl"">רבנן מ&quot;זה&quot; למדו לפטרו מד' דברים, ור&quot;ע למד כן מ&quot;איש כי יתן מום בעמיתו וכו'&quot; איש ולא שור, [וחכמים אמרו שמשם היה מקום לומר שבא למעט רק צער קמ&quot;ל].</p>"	בבא קמא לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 3 שור תם שמשלם מגופו האם הוא בעל חוב רק יש שיעבוד או שנעשה שותף בשור (ובשוה חצי נוטל את כולו) ומאי בינייהו?	"ר' ישמעאל אמר יושם השור בב&quot;ד, דבע&quot;ח בעלמא הוא, דמאי דכתיב &quot;ומכרו את השור החי&quot; לב&quot;ד מזהר רחמנא. ור&quot;ע סבר הוחלט השור ונעשה שותף בו בחצי, דלמזיק וניזק מזהר רחמנא, וכן סתמה משנתנו 'נוטל את השור'.<p dir=""rtl"">איכא בינייהו הקדישו ניזק אם חל ההקדש [וכן יתכן דאיכא בינייהו מכרו והקדישו מזיק].</p>"	בבא קמא לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 4 שור תם שהזיק ושווה כחצי הניזק ומשלם מגופו, ומכרו או הקדישו מזיק, האם חל ומדוע?	"למכרו - לר&quot;ע שסבר שהם שותפים ויכול הניזק להקדישו ודאי שאין המזיק יכול למכרו.<p dir=""rtl"">לר&quot;י שסובר שהוא רק בע&quot;ח, בעי רבא מר&quot;נ האם יכול למכרו או כיון דמשועבד לאו כל כמיניה - א&quot;ל המכר חל רק לרדיא (שאין הלוקח משלם דמי החרישה לניזק) אבל מוציא הניזק מיד הלקוח שנעשה כאפותיקי, ואף שבעלמא שורו אפותיקי אינו וגבה מהלקוחות, ה&quot;מ משום שאין לו קול כאן יש לו קול.</p><p dir=""rtl"">הקדישו - מוקדש ואפ' לר&quot;ע, כדר' אבהו גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון [ואף לר&quot;י צריך סברא זו (וע' תוס' מדוע)]</p><p dir=""rtl"">[אחר שעמד בדין - אינו מכור ומוקדש כלל (כפרש&quot;י ותוס', וע' דעת הרמב&quot;ם).]</p>"	בבא קמא לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לג: 1 שור תם שהזיק וקדם המזיק ושחטו (אליבא דר' ישמעאל) האם חייב להשיב את פחת שחיטה?<p dir=""rtl"">['אמר רב הונא בריה דרב יהושע זאת אומרת המזיק שעבודו של חבירו פטור' מאי קמ&quot;ל, ומדוע לא שמענו כבר משורף שטרותיו של חברו?]</p>"	"שנינו בברייתא קודם גמר דין מה שעשה עשוי ופי' שאינו מתחייב בפחת שחיטה, אבל אחר גמר דין חייב.<p dir=""rtl"">אמר רב הונא בריה דרב יהושע זאת אומרת המזיק שעבודו של חבירו פטור, וקמ&quot;ל דלא תימא דוקא כאן דא&quot;ל זיקא בעלמא שקלי מינך. </p><p dir=""rtl"">ואין לומר שכבר שמענו שפטור מרבה שאמר שורף שטרותיו של חברו פטור, דאיכא למימר דוקא שטרות דא&quot;ל ניירא בלעמא קלינא מינך, קמ&quot;ל בכל מקום אפ' חפר בה בורות שיחין ומערות פטור כמו כאן שהזיק את הבהמה בהיזק ניכר.</p>"	בבא קמא לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 2 שור תם שהזיק וקדמו בע&quot;ח והגביהו אותו האם הניזק מוציא מידם ומדוע?	לא עשו ולא כלום. ולא רק אם הזיק קודם החוב ששיעבודו קדם, אלא אפ' הזיק אחר החוב ששיעבודם קדם לא עשו כלום, שהרי אפ' היה תחת ידם והיה מזיק היה מוציא מידם, שמשלם מגוף השור עצמו.	בבא קמא לג:		
